מכירת דירות ירושה
לא פעם, מכירת דירת ירושה בין אחים עלולה להיגרר אל תוך סכסוך משפחתי שתוקע את מימוש נכסי העזבון להליך משפטי שנמשך שנים וגורם להפסד אדיר ליורשים.
כדי להימנע מסכסוכי ירושה מיותרים, ריכזנו עבורך מידע משפטי בנוגע לירושה על פי דין ובהתאם לחוק הירושה שיסייע לך לטפל בנכס ובהוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה מאת הרשם לענייני ירושות או בית הדין הרבני.
במאמר זה נפרט גם כיצד ניתן לחסוך הון משמעותי במכירת דירת ירושה כאשר מבצעים תכנון מס נכון בתחשיב מיסי ירושה ובאיזו קונסטלציה זה יכול לעבוד גם עבורך.
דירת ירושה היא דירה או כל נכס נדלני אחר, שהבעלים שלה נפטרו, כאשר זכויות הבעלות בדירה או בכל נדלן אחר שהחזיק הבעלים עד למועד הפטירה עוברות ליורשים שלהם.
במידה והבעלים שנפטרו הותירו צוואה, הזכויות בדירה יועברו בהתאם למה שנרשם בצוואה.
במידה ובעל הנכס לא הותיר צוואה, יחולקו זכויותיו בנכס לקרוביו בהתאם לחוק הירושה.
אולי זה טריוויאלי מדי, אבל יש הבדל בין מכירת דירה בירושה לבין מכירת קרקע או אדמה חקלאית או כל נכס אחר שהוא לא דירת מגורים.
ההבדל העיקרי הוא במיסוי, ועל האפשרות לקבל פטור ממס ירושה במועד מכירת נכס שהתקבל בירושה.
צעד ראשון למכירת דירות ירושה
כדי לעגן את הזכויות שקבלנו בירושה אנו זקוקים לאישור של רשויות המדינה (רשם הירושות, בית משפט לענייני משפחה, בית דין רבני) כי היא מכירה בזכויותינו כיורשים החוקיים של בעלי הנכס שנפטרו.
לצורך כך עלינו לפעול באחד מהמסלולים:
במידה ולא קיימת צוואה – להגיש בקשה לצו ירושה מרשם הירושות.
במידה וקיימת צוואה – להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם הירושות או לבתי הדין הרבניים.
לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, חשוב לקבל ייעוץ ראשוני מעורך-דין מקרקעין בטרם ימכר הנכס או יושכר או שמא תעשה חלוקה של זכויות העזבון.
מינוי מנהל עזבון זמני או קבוע
צו ירושה – צו קיום צוואה
ככל ואדם הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה, בכדי שיורשיו של המנוח יוכלו להנות מהעזבון של המנוח, עליהם לפנות לגוף ממשלתי הנקרא הרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני, בבקשה לקבל צו שקובע בהתאם לחוק הירושה מיהם היורשים החוקיים של המנוח, לצו זה קוראים צו ירושה.
במידה והמנוח הותיר אחריו צוואה, לצורך מימוש הצוואה, ובדומה להוצאת צו ירושה, יש לפנות לרשם לענייני ירושות או לבית דין רבני, בכדי לקבל צו המאפשר את קיום הצוואה.
בלי צו ירושה על פי דין לא ניתן לממש את נכסי העזבון בשום צורה.
פנייה לרשם לענייני ירושות צריכה להעשות במחוז בו התגורר המנוח כך שאם המנוח התגורר בתל אביב, על היורשים לפנות לרשם הירושות תל אביב ולא באזור מגורי היורשים.
אין שוני מהותי בין הוצאת צו ירושה ברבנות או אצל הרשם לענייני ירושה, ולעתים רבות משך הטיפול בהוצאת צו ירושה ברבנות אף יהיה קצר יותר.
אם אינך נרתע מטכנולוגיה, ניתן להגיש צו לקיום צוואה או צו ירושה מקוון באמצעות אתר האינטרנט בלחיצה בקישור שכאן – צו ירושה דיגיטלי.
איך לבדוק סטטוס צו ירושה?
לאחר הגשת צו ירושה הבקשה נכנסת להליך מנהלתי לאישור הצו אצל הרשם לענייני ירושה. הליך זה יכול להימשך כמה חודשים ואף יותר במידה ועולות התנגדויות לקיום הצו ולכן מומלץ להתאזר בסבלנות לאחר הגשת הבקשה.
במידה ואתם חושבים שעבר זמן סביר לאישור הצו, ניתן לברר באתר של הרשם לענייני ירושה את סטטוס הבקשה.
אם יש לכם עורך-דין שמטפל בירושה ניתן לפנות אליו לצורך הבירור אבל גם אתם יכולים להיכנס מכאן – צו ירושה סטטוס ולבדוק בעצמכם. (כדאי להצטייד במספר תיק)
ישנם שני סוגי סטטוסים כתגובה למצב בקשה לצו ירושה:
סטטוס הטיפול בבקשה הסתיים – במצב זה הליך הבקשה הצליח וצו הירושה זמין עבורכם להמשך טיפול.
סטטוס דרוש השלמות – במצב זה עליכם לבדוק מול הרשם לענייני ירושה מה עליכם לתקן לצורך אישור הבקשה.
במידה ולא הצלחתם לאתר את הבקשה באתר ניתן לפנות באמצעות פניה במייל לרשם הירושות המחוזי בו מתנהל התיק שלכם.
לדוגמא, רשם הירושות תל אביב. תחת הקישור הזה תוכלו לראות שיש פרטים ליצירת קשר ישיר מול מי שמנהל את התיק לצורך בירור סטטוס צו הירושה.
הערה חשובה: לאחר הגשת הבקשה לצו ירושה, על רשם הירושות לפרסם בעיתונות למשך חודשיים ולוודא שאין התנגדויות. המלצה שלי לחכות לפחות שלושה חודשים לאחר הבקשה לפני שנכנסים להליך של בירור סטטוס אצל רשם הירושות.
ישנם שני סוגי סטטוסים כתגובה למצב בקשה לצו ירושה:
סטטוס הטיפול בבקשה הסתיים – במצב זה הליך הבקשה הצליח וצו הירושה זמין עבורכם להמשך טיפול.
סטטוס דרוש השלמות – במצב זה עליכם לבדוק מול הרשם לענייני ירושה מה עליכם לתקן לצורך אישור הבקשה.
במידה ולא הצלחתם לאתר את הבקשה באתר ניתן לפנות באמצעות פניה במייל לרשם הירושות המחוזי בו מתנהל התיק שלכם.
לדוגמא, רשם הירושות תל אביב. תחת הקישור הזה תוכלו לראות שיש פרטים ליצירת קשר ישיר מול מי שמנהל את התיק לצורך בירור סטטוס צו הירושה.
הערה חשובה: לאחר הגשת הבקשה לצו ירושה, על רשם הירושות לפרסם בעיתונות למשך חודשיים ולוודא שאין התנגדויות. המלצה שלי לחכות לפחות שלושה חודשים לאחר הבקשה לפני שנכנסים להליך של בירור סטטוס אצל רשם הירושות.
מכירת דירת ירושה
דירת ירושה היא דירה או כל נכס נדלני אחר, שהבעלים שלה נפטרו, כאשר זכויות הבעלות בדירה או בכל נדלן אחר שהחזיק הבעלים עד למועד הפטירה עוברות ליורשים שלהם.
במידה והבעלים שנפטרו הותירו צוואה, הזכויות בדירה יועברו בהתאם למה שנרשם בצוואה.
במידה ובעל הנכס לא הותיר צוואה, יחולקו זכויותיו בנכס לקרוביו בהתאם לחוק הירושה.
אולי זה טריוויאלי מדי, אבל יש הבדל בין מכירת דירה בירושה לבין מכירת קרקע או אדמה חקלאית או כל נכס אחר שהוא לא דירת מגורים.
ההבדל העיקרי הוא במיסוי, ועל האפשרות לקבל פטור ממס ירושה במועד מכירת נכס שהתקבל בירושה.
צעד ראשון למכירת דירות ירושה
כדי לעגן את הזכויות שקבלנו בירושה אנו זקוקים לאישור של רשויות המדינה (רשם הירושות, בית משפט לענייני משפחה, בית דין רבני) כי היא מכירה בזכויותינו כיורשים החוקיים של בעלי הנכס שנפטרו.
לצורך כך עלינו לפעול באחד מהמסלולים:
במידה ולא קיימת צוואה – להגיש בקשה לצו ירושה מרשם הירושות.
במידה וקיימת צוואה – להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם הירושות או לבתי הדין הרבניים.
לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, חשוב לקבל ייעוץ ראשוני מעורך-דין מקרקעין בטרם ימכר הנכס או יושכר או שמא תעשה חלוקה של זכויות העזבון.
הרשם לענייני ירושה
רק לאחר אישור צו ירושה על ידי הרשם לענייני ירושות אפשר לממש זכויות וחלוקה בנכסי העיזבון
נכס בירושה שאינו דירת מגורים
טיפול במכירת נכס בירושה שאינו דירת מגורים, כגון קרקע חקלאית, קרקע לבניה, שטח מסחרי וכולה, אינו שונה בהרבה מטיפול בדירות ירושה.
ההבדל העיקרי בנושא זה מתייחס לכך שלא קיימים פטורים ממס שבח במידה והיורשים ירצו למכור את הנכס. כך שצפוי לתשלום מס שבח בהתאם למדרגות המס בחוק.
הסכם חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים
פעמים רבות, מעוניינים יורשים לחלק נכסי עיזבון בצורה שונה ממה שניתן על פי צוואה או בחלוקת הירושה על פי דין.
השיקולים לחלוקת עזבון בשונה ממה שהמוריש ביקש תלוים בעיקר בהבנות בין היורשים, אולם לכך מתלווה נושא תכנון החלוקה כאמצעי להמנע מתשלום מסי מקרקעין שלא לצורך.
הסכם העזבון שנערך מפרט את מצבת הנכסים שהותיר המנוח, וכן את החלוקה הפנימית של הנכסים שהותיר בין היורשים.
חלוקת הנכסים לא חייבת להיות בחלקים שווים בין היורשים, כל עוד לא קיימים פערים בשווי הנכסים המחולקים בין היורשים, העלולים לעורר את חשדם של רשויות המס כי נתנה תמורה ליורשים מחוץ לנכסי העזבון.
חלוקת נכסי עזבון כאמצעי להפחתת תשלומי מס
ישנם מקרים בהם המוריש הותיר אחריו עזבון גדול הכולל 2 או 3 דירות ועוד כסף רב.
על אף שהמוריש קבע בצוואתו חלוקה מסויימת של העזבון או במידה ומדובר בירושה על פי דין – עדיין יכולים היורשים לחלק בינהם באופן שונה את נכסי העזבון.
לדוגמא: אם משה הוריש 2 דירות וכסף בסך של 1 מיליון ש"ח, דירה ראשונה בשווי של 1.5 ₪ ודירה שניה בשווי של 2.5 מיליון ₪.
למשה יש 2 יורשים, רמי ויעל שמעוניינים לחלק את העזבון בינהם.
כך שרמי יקבל את הדירה בשויי 1.5 מ' ועוד 1 מיליון ₪, ואילו יעל תקבל את הדירה בשווי 2.5 מ'.
זו חלוקת ירושה בין אחים אשר איננה תחויב במס.
מדוע שיורשים יהיו מעוניינים לחלק בינהם את העזבון באופן שונה ממה שהמוריש קבע? זה נושא שתלוי בשיקולי חסכון עתידי במס וככל ומדובר בירושות עם נדלן, כדאי לקבל ייעוץ מקדמי אצל עורך-דין מקרקעין לתכנון חלוקת הירושה בטרם מימוש נכסי העיזבון.
חלוקה ראשונה של נכסי עזבון
סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי ניתן לבצע הסדר חלוקה גם לאחר רישום צו ירושה או קיום צוואה, זאת כל עוד לא בוצעה חלוקה בפועל של העיזבון.
לחלוקה ראשונה יש משמעות מבחינת חסכון במס, עם זאת לפעמים חלוקה בעין בין הילדים של נכסי העזבון, כגון חלוקת דמי שכירות בין היורשים, יכולה להחשב כחלוקה ראשונה ולפגוע בהסדרי המס המטיבים בהמשך.
הסדר חלוקה לאחר חלוקה ראשונה הינו עסקת חליפין החייבת במס!
חשוב מאוד, להמנע מכל חלוקה אפשרית של עיזבון, ולו חלוקה חלקית, במצבים בהם היורשים מעוניינים לערוך הסכם בינם לבין עצמם לחלוקת העזבון.
חלוקה חלקית של העיזבון, ואף חלוקה בעין, יכולה להחשב כחלוקה ראשונה ולמנוע את כל יתרונות המיסוי בעת מכירת דירת ירושה בין אחים.
ירושה על פי דין דירת מגורים
האם הזכויות בדירה נרשמו על שם המנוחים?
בטרם נמכור דירת ירושה נוודא את מצבה הרישומי בלשכת רישום המקרקעין או במנהל, ונבדוק האם המורישים רשומים באופן תקין כבעלי הנכס. ישנם מקרים לא מעטים, ככל והמורישים היו בעלי נכסים רבים, כי מטעמים כאלו ואחרים המורישים לא דאגו להעביר את הבעלות בנכס על שמם, ודירת הירושה רשומה עדיין על שם הבעלים הקודמים.
קיימים מצבים מסובכים יותר ככל הבעלים הקודמים נפטרו, ואז צריך להתחיל הליך ארוך לרישום הבעלות על שם המורישים, לעתים תוך פניה לערכאות המוסמכות.
רישום דירת ירושה בטאבו
לצורך רישום ירושה בטאבו של זכויותיכם עליכם להצטייד במסמכים הבאים:
טופס בקשה לרישום מקרקעין.
על טופס הבקשה להיות חתום על ידי אחד מהיורשים ומאומת על ידי עורך-דין או רשם.
צו ירושה או צו קיום צוואה – מקורי ומאושר על ידי רשות מוסמכת. (אפשרי להגיש צו ירושה העתק נאמן למקור ובלבד שיהיה מאושר על ידי הרשות שאישרה את הצו. או העתק מאושר על ידי נוטריון).
העתק תעודת זהות של מגיש הבקשה.
משרדנו מציע אישור חתום תוך 72 שעות בשירות מלא עד בית הלקוח ובמחיר חסר תקדים של 500 ש"ח בלבד.
מצבה הפיזי של דירת הירושה
לעתים קיימים מצבים בהם היורשים אינם מודעים כלל למצבה הפיזי של הדירה, ככל ומדובר ביורשים תושבי חוץ או דור שני של יורשים.
האם הדירה ראויה למגורים, האם נעשו בדירה שינויים המצריכים היתר בנייה או שחל היטל השבחה דירת הירושה.
את כל הבדיקות האלו צריכים לעשות בטרם מגיע שלב מכירת דירת ירושה בכדי להמנע מהפתעות מיותרות שיכולות לסכן את מכירת הדירה ולסבך אתכם בקנסות כנגד סעיפים בהסכמי ההתקשרות מול הקונים.
השפעה של זכויות בנייה בדירות ירושה
ראשית יש להבין כי בלי קשר לדירות ירושה קיימת הפרדה, בין החלק של הדירה לחלק של זכויות בניה, כאשר מוכרים דירות ירושה עם זכויות בניה.
לא כל דירה שיש לה זכויות בנייה ישר תחשב מכירתה כמושפעת מזכויות בניה, וזו חלה במידה וקיימת אפשרות לבניית שטח גדול יותר (זכויות בניה) מהשטח הבנוי הקיים.
כאשר דירת מגורים מושפעת מזכויות בנייה, יחול חיוב במס שבח על זכויות הבנייה בנפרד (מבלי שנכלול את היטל ההשבחה).
על מכירתה של דירת ירושה (ללא זכויות בניה) ניתן לקבל פטור מלא ממס שבח
בעוד שעל מכירת דירת ירושה המושפעת מזכויות בניה , החלק המיוחס לדירת הירושה יזכה לפטור, והחלק המיוחס לזכויות הבניה ימוסה בהתאם. אולם גם לכלל זה יש חריג, קיים פטור על השווי המיוחס לזכויות הבניה ככל ושווי הדירה (ללא זכויות הבניה) נמוך מסך של 1,777,600₪.
ככל ושווי הדירה ללא זכויות בניה, נמוך מסך של 1,777,600 יחול פטור על זכויות הבניה בהתאם להפרש מהסך האמור.
למשל אם דירת ירושה כולל זכויות בנייה שווה 1,900,000 ₪
דירה ללא זכויות בניה שווה 1,400,000 ש"ח
זכויות הבניה שוות – 500,000 ש"ח
במקרה כזה ההפרש בין 1,777,600 ל- 1,400,000 הוא 377,600 ₪. (שווי הפטור).
כך שהחלק שימוסה מזכויות הבנייה – 500,000 ₪ פחות 377,600 = 122,400 ₪.
ככל ואכן קיימות זכויות בנייה לדירה, יש לקחת בחשבון כי מלבד מס שבח יחול ככל הנראה בנוסף גם היטל השבחה לרשות המקומית.
לצורך האמור יש להיוועץ עם שמאי ועורך דין ולבדוק את מהות השפעת זכויות הבנייה על שווי הדירה.
מיסוי דירות ירושה – מס ירושה על דירה
האם על העברת דירה בירושה על שם היורשים חל מס ירושה ?
רישום זכויות בעלות בדירה מכח צו ירושה או צו קיום צוואה איננו יוצר אירוע מס.
אם נהיה יותר ספיציפיים העברת בעלות בדירה בירושה, משם המוריש לשם היורשים, איננו נחשב כלל למכירה עליה צריך לדווח לרשות המסים ולכן לא יחול בגינה מס ירושה על דירה.
אלו קרובים למוריש זכאים לפטור ממס שבח ?
כדי לענות על שאלה זו נעשה זאת באמצעות 2 דוגמאות.
דוגמא ראשונה – סבתא שמחה עליה השלום נפטרה והורישה את דירתה היחידה לאחיינית שלה סיגל.
דוגמא שניה – סבתא רחל עליה השלום הורישה את דירתה היחידה לנכד שלה שמעון.
כיום מעוניינים סיגל ושמעון למכור את הדירה שקבלו בירושה מי מהם יהיה זכאי לפטור ממס שבח?
התשובה נעוצה בסוג הקרבה שיש בין המוריש ליורש.
בהתאם לחוק הירושה רק מי שהוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש, יכול להנות מפטור ממס שבח על דירת ירושה.
במקרה הנל, מאחר וסיגל איננה נחשיבת צאצא של המוריש, אם היא תרצה למכור לא תוכל להנות מפטור של דירת ירושה (להבדיל מפטור של דירה יחידה).
לעומתה שמעון, שנחשב לצאצא של סבתא רחל, יוכל להנות מהפטור.
מי זכאי לפטור ממס שבח בירושה
הכלל הראשון בכדי לבחון זכאות לפטור הוא האם היורש הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש, כפי שהבנו בדוגמא לעיל. הכלל השני במכירת דירות ירושה הוא לבדוק את המוריש וכמה דירות בבעלותו במועד פטירתו.
ככל ולמוריש היתה דירה יחידה, אזי היורשים שלו יוכלו להנות מפטור ממס שבח
ככל וזו לא היתה דירתו היחידה של המוריש, יחויבו היורשים במס שבח, ככל ויחפצו למכור את אחת מדירות הירושה.
מעמד דירת ירושה כדירה שניה לצורכי מס שבח
קיימת אפשרות שדירת ירושה תחשב דירה שנייה של היורש, ככל והיורש מחזיק בדירה נוספת מלבד דירת הירושה.
במה זה תלוי?
ככל והמוריש החזיק יותר מ-2 דירות, והיורש מחזיק למעלה מ-50% בדירת הירושה, תחשב החזקה זו כדירה נוספת של היורש.
כאמור תכנון מס נכון יכול למנוע מבוכות מעין אלו ועל כך יש להיוועץ עם עורך דין נדלן שמתמחה במיסוי מקרקעין ולא עם עורך-הדין שמנהל את תיק העיזבון.
השכרה של דירת ירושה
קבלת דמי שכירות של דירת ירושה, אינו דבר שיש להקל בו ראש, ומדוע?
מלבד החובה שיש בדיווח על הכנסות מדמי שכירות (ככל ודמי השכירות הם מעל גובה תקרת הפטור).
כפי שציינו לעיל, כל עוד לא חולק עזבונו של המנוח בין היורשים, עדיין יכולים היורשים לבצע חלוקה פנימית שונה בניהם.
חלוקת של דמי שכירות בין היורשים עלולה להחשב כמקבעת את החלוקה של נכסי העזבון, ואז למנוע מהיורשים לחלק את נכסי העזבון באופן שונה ממה שנקבע בצוואה או בירושה על פי דין.
לכן מומלץ לשים את כספי השכירות בחשבון נפרד (ניתן לפתוח חשבון נאמנות על שם המוריש), ולא להשתמש בכספי השכירות, אלא להוצאות תחזוק הדירה, עד לחלוקת ירושה סופית בין האחים של נכסי העזבון.
דירות ירושה עם ריבוי יורשים
פעמים רבות, בדירות בהן הבעלים לא הותיר צו ירושה, מתחלקות דירות הירושה בין מספר יורשים.
ככל ולמוריש מספר רב של יורשים, ושהירושה אף יכולה להתחלק גם ליורשי היורשים, אזי לדירה יש מספר רב של בעלים.
פעמים רבות אין קשר בין היורשים, או שחלקם מתגוררים בחו"ל והאמור מקשה על מימוש מכירת דירות הירושה.
המציאות מוכיחה כי ירושה של דירה עם מספר רב של יורשים, יכולה להוות בעיה רצינית ככל וקיימת חוסר הסכמה בין היורשים בנוגע לניהול הדירה והשימוש בה ואף לגבי מימוש הנכס בעתיד.
לצורך כך מומלץ לקחת עורך דין שימונה כמנהל עיזבון של היורשים והוא ינהל את כל הליך המכירה מול צד ג' המעוניין לרכוש את הנכסים שהותיר המוריש.
בדרך זו נחסך מהיורשים הליך בירוקרטי ארוך ומייגע.
מכירת דירת ירושה בין אחים
פעמים רבות לאחר קבלת נכס בירושה, אחד מהאחים מעוניין לרכוש את שאר חלקי הנכס מהאחים האחרים.
מכירת דירת ירושה בין אחים הינו הליך שכיח ונפוץ, אבל לפני שמבצעים מכירה כזו יש לקחת בחשבון שככל ומימון רכישת הדירה על ידי אחד האחים היורשים, נעשה מכסף שמחוץ לנכסי העזבון, אזי מדובר במכירה רגילה לכל דבר ועניין, שתחייב במס שבח ומס רכישה, בהתאם לנתונים האישיים של כל אחד מהאחים היורשים.
סכסוך בין יורשים על נכס שהתקבל בירושה
סכסוכים בין בני משפחה על נכס שהתקבל בירושה, נפוצים מאוד. עיקר הסכסוכים נובעים בקשר לניהול הנכס, או להמשך מגורים של מי מהיורשים בנכס.
הפתרון האולטימטיבי במקרה שאחד מהיורשים מעוניין לממש את חלקו בנכס שהתקבל ביורשה הוא:
לקנות בהסכמה את כל הזכויות בנכס מיתר היורשים בהתאם להערכת שמאי את שווי הדירה.
למכור את חלקו היחסי ליתר היורשים בהתאם להערכת שמאי של הדירה.
למכור את דירת הירושה לצד ג' (גם באמצעות מנהל עזבון ככל ורלוונטי) ולחלק את התמורה באופן יחסי בין כל היורשים.
במידה ולא קיימת הסכמה, לפנות לבית משפט בבקשה לפירוק שיתוף.
ירושה של דירה בין בני זוג נשואיים
קבלת דירה בירושה במהלך חיי הנשואים, איננה מעניקה באופן אוטומטי זכויות לבן זוג בדירה.
חלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974 (דהיינו "הסדר איזון המשאבים"), כאמור בחוק חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 יוצרת הפרדה כך שרכוש נתקבל במתנה או בירושה אצל בן הזוג האחר, במהלך הנישואים, איננו חלק מהרכוש שניתן לחלוקה בין בני זוג לאחר סיום היחסים בינהם.
אם כן, מתי ניתן לדרוש זכויות בנכס שהתקבל בירושה אצל בן הזוג ?
ברגע שלא קיימת הפרדה בין הנכס שהתקבל בירושה לשאר הנכסים של בני הזוג במהלך חיי הנישואין, אם זה באמצעות השבחה של דירת הירושה על ידי שיפוץ או תוספת בניה, תשלום חובות של דירת הירושה וכל אינדיקציה נוספת שמוכיחה על כוונת שיתוף בין הצדדים ביחס לנכס – עלול בן הזוג השני להיות זכאי לחלק מדירת הירושה או הכספים שהושקעו בה.
כוונת שיתוף זו יכולה להתבטא בהבטחות ובמצגים, שכפועל יוצא מהם, הסתמך עליהם כלכלית בן הזוג השני.
לדוגמא, אם בן זוג קיבל במהלך הנישואים בירושה נכס השווה כ-1.5 מיליון ₪, ולאחר מכן שיפץ את הנכס והשביח אותו באמצעות כספים משותפים של בני הזוג, ואף נלקחה משכנתא, וכתוצאה מכך, שווי הנכס עלה ל-3 מיליון ₪, במצב הטוב יקבל בן הזוג השני מחצית משווי ההשקעה בדירת הירושה שנעשתה מכספים משותפים , דהיינו לפחות 750, אלף ₪. במצב הפחות טוב, עלול בן הזוג השני אף לקבל מחצית משווי הדירה.
במה זה תלוי?
מילת המפתח היא הפרדה רכושית. או באמצעות הסכם ממון, או באופן מעשי כך שכל הכנסה מדמי שכירות, או הוצאה על הדירה תעשה מחשבונו הפרטי של בן הזוג היורש, ולא מכספים משותפים של בני הזוג.
מגורי יורשים בדירת הירושה
במציאות הקיימת נמצא לא פעם כי אחד היורשים או כמה מהם ממשיכים להתגורר בדירת הירושה, וזאת מבלי לשלם לשאר היורשים דמי שימוש או שכירות בגין חלקם היחסי בזכויות על הנכס.
בחוק הירושה קיים סעיף ספציפי 115(א) הקובע הסדר ספציפי לעניין המשך מגורים בדירת ירושה תמורת תשלום שכר דירה.
על פי חוק הירושה על שאר היורשים חלה חובה לעגן בהסכם את נושא השכירות, התמורה ודמי השכירות שישולמו.
המציאות אומנם מורכבת יותר מסתם חוקים יבשים, ולכן העובדות מלמדות שאחד היורשים שהמשיך להתגורר עם המנוח, ימשיך להשאר בדירה אף לאחר מותו. מה שעלול ליצור קשיים בהמשך ביחסים עם שאר היורשים ולסכסוכי ירושה מתישים.
ככל והצדדים לא השכילו למצוא את האיזון בניהם יכול אחד מהיורשים במסגרת תביעה לפירוק שיתוף לצורך מכירת דירת ירושה, וגם לבקש כי יחייבו את היורש שהמשיך להתגורר בדירה בדמי שימוש ראויים.
החבות בדמי שימוש על פי חוק היא במקום שאחד היורשים עשה שימוש בלעדי בדירה באופן שמנע משאר היורשים לעשות בה שימוש.
המקור לתשלום דמי שימוש הוא בחוק המקרקעין בסעיף 33 לחוק המקרקעין, תשכ"ט -1969 לפיו:"שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש".
לכן, ככל ויורש ממשיך להתגורר בדירת הירושה קיימת חשיבות גדולה כי המגורים יעשו בהסכמת שאר היורשים, בכדי למנוע את האפשרות כי במסגרת הליכי פירוק שיתוף יתבעו גם תוספת של דמי שימוש.
מינוי מנהל עזבון זמני או קבוע
ישנן פעמים בהן לא ניתן לנהל את העזבון באופן ראוי בין היורשים, אם זה כתוצאה של ריבוי יורשים, או קושי בניהול נכסי העזבון והחלטות למימושם, חובות כבדים שיש בעזבון או שמא קיים סכסוך בין היורשים אשר עלול לפגוע בנכסי העזבון ובשאר היורשים.
במצבים מסוג אלה, קיימת אפשרות למנות מנהל עיזבון חיצוני שיהא אחראי ניהול נכסי העזבון מימושם וחלוקתם בין היורשים.
מינוי מנהל עזבון יכול להיות בהסכמת כל היורשים או במידה וקיימת מחלוקת בפנייה לבית משפט לענייני משפחה בבקשה למינוי מנהל עזבון.
מינוי מנהל עזבון זמני במסגרת סעיף 77 לחוק הירושה יתאפשר כל עוד לא ניתן אחר המנוח צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר מתן צו ירושה או קיום צוואה לא יינתן מינוי זמני אלא קבוע בלבד.
המינוי הזמני נדרש, ככל וקיימים נכסים אשר מצריכים טיפול כגון, עסקים, חברות וכולה, ובכל פרק הזמן על להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, לפעמים המינוי הזמני יכול להתארך עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה.
ככל וניתן להמתין עד קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה מבלי שייגרם נזק לעיזבון או למי מהיורשים – לא ימונה מנהל עיזבון זמני.
מנהל עיזבון קבוע מתמנה לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה עד לחלוקת כל העיזבון ותוקף המינוי יהיה למשך שנתיים, אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת.
תפקידו של מנהל העזבון לדאוג לחלוקת נכסי העזבון ולניהולו באופן שישמור על האינטרסים של כל היורשים ובמיוחד אם קיימים יורשים שהם קטינים או חסויים.
לפני מכירת דירת ירושה כדאי לקבל ייעוץ ראשוני עצל עו"ד מקרקעין, ולבצע תכנון מס שיועיל לכלל היורשים.
משרדנו מתמחה במגוון עסקאות נדלן לרבות מכירת דירות ירושה ונשמח לסייע לכם לממש את זכויותכם בנכסי העיזבון על הצד הטוב ביותר.